הצלחה בתהליך שינוי הרגלי אכילה באה לידי ביטוי קודם בהתנהגות, בתחושת השליטה וביחסים עם הגוף ועם אוכל, ורק אחר כך במשקל. כשאתם אוכלים מתוך מודעות ותשומת לב לתחושות רעב ושובע, מתמידים בהרגלים חדשים ופחות נבהלים משקילה אחת, אתם מתקדמים בתהליך גם אם המספר שמראה המשקל עדיין לא זז.
המשקל לא יודע להראות כל שינוי שקורה בתהליך. הוא לא מראה איך אתם עוברים מאכילה אוטומטית לאכילה מודעת, והוא גם לא משקף תמיד את ההתקדמות הבריאותית שקורית עוד לפני שרואים ירידה במשקל. אני פוגשת שוב ושוב את הטעות הזאת: אנשים מודדים הצלחה רק לפי ירידה מיידית במשקל, וכשזה לא קורה הם מתייאשים וזונחים תהליך שיכול היה לשפר את מצבם הבריאותי.
יש שינויים שהגוף מאותת עליהם הרבה לפני שהמשקל משתף פעולה. תזונה המבוססת על מזון פחות מעובד יכולה להשפיע על הרכב הגוף – אחוזי השומן ועל השומן הוויסצרלי (השומן שמקיף את האיברים הפנימיים) תוך שמירה על מסת השריר. גם שומני הדם ולחץ הדם יכולים להשתפר בשלב הזה, עוד לפני שהמספר על המשקל זז.
בפועל, גם אם המספר על המשקל עוד לא מראה ירידה, ייתכן שהגוף כבר מגיב טוב יותר לאוכל ואכילה מסודרת. לכן בתחילת הדרך שווה לעקוב אחרי מדדים שאינם המשקל עצמו:
בעיניי, הסימנים הכי חשובים הם התנהגותיים. הצלחה אמיתית בתהליך מופיעה קודם בשינוי הרגלי אכילה, באימוץ הרגלים בריאים יותר, בשינוי מערכת היחסים עם הגוף והאוכל, וביכולת לאכול מתוך מודעות ותשומת לב לתחושות רעב ושובע. כל אלה מופיעים עוד לפני שרואים ירידה מיידית במשקל. התמדה בהרגלים האלו היא מה שבונה ירידה שאפשר לשמור עליה לאורך זמן.
כשאתם מחפשים סימנים שהדיאטה "עובדת" גם בלי לרדת במשקל, בדקו אם יש פחות עיסוק כפייתי באוכל ויותר שקט פנימי מול ארוחות ואירועים. אלה סימנים חשובים יותר משקילה בודדת, כי הם מספרים אם נבנה בסיס אמיתי שאפשר לחיות איתו לאורך זמן.
ירידה במשקל היא תוצאה של פעולות שאתם עושים שוב ושוב, והיא מגיעה אחרי שההתנהגות מתחילה להשתנות. הגוף לא תמיד מגיב מיד, ולכן ציפייה לראות שינוי כבר בימים הראשונים יוצרת הרבה תסכול מיותר, בזמן שהשינוי ההתנהגותי עדיין מתבסס בתוך שגרת היום־יום שלכם.
כשאין ירידה מיידית, לקוחות אומרים לי "המשקל שלי תקוע", "אז אולי התהליך הזה לא בשבילי", ולפעמים גם "נראה לי שאצליח יותר אם תתני לי תפריט מסודר". אלה משפטים שאני שומעת בדיוק ברגע שבו הכי חשוב לא לפרק את מה שכבר התחיל להיבנות.
הבקשה לתוכנית אכילה נוקשה, נולדת הרבה פעמים מתוך חרדה. נדמה, שתפריט מוכתב מראש ייתן וודאות. בפועל, כשהשינוי נשען רק על הוראות מבחוץ, קשה יותר ללמוד לזהות רעב ושובע ולבחור בגמישות. לכן בעיניי ציפייה לרדת במשקל כבר בשבוע הראשון אינה נכונה. שינוי במשקל הוא פועל יוצא של שינוי התנהגותי, ואם השינוי עדיין קטן או עדיין לא יציב, ייתכן שלא תופיע ירידה מיידית במשקל.
אני דיאטנית קלינית מוסמכת מטעם משרד הבריאות עם 23 שנות ניסיון בתחום, ובגישה הזאת אני עובדת מאז 2003. תהליך טיפול כזה נמשך בממוצע כשנה ולפעמים אפילו יותר. התוכנית הבסיסית נמשכת 3 חודשים בתדירות מפגשים שבועית, ואחר כך עוברים למפגשים אחת לשבועיים או בהתאם לצורך האישי.
המסגרת הזאת חשובה, כי שינוי הרגלי אכילה לא מוטמע ביום אחד. יש שלב שבו מבינים אלו שינויים מומלץ לעשות. אחריו מגיע שלב של ניסוי ולפעמים תקיעות, ורק בסוף משהו הופך להיות טבעי יותר. דבר זה מראה מדוע דיאטה ושינוי אורח חיים הם לא אותו דבר. דיאטה ותפריט נוקשה אולי יובילו לתוצאה מהירה. שינוי אמיתי בונה יכולת שנשארת גם כשיש לחץ או בתקופות מאתגרות יותר.
אכילה מאוזנת הופכת להרגל אוטומטי כשהבחירות שלכם כבר לא כרוכות במאבק פנימי בכל ארוחה. המבחן המעשי הוא מה קורה באירועים בעבודה או אחרי חריגה, כשהבחירה נעשית רגועה יותר. אתם לא צריכים לחשוב על כל ביס מחדש, כי נבנית דרך אכילה שמרגישה אפשרית גם בתוך החיים עצמם, גם בימים פחות מסודרים.
אני זוכרת לקוחה שירדה במשקל ואז עלתה שוב. השינוי המשמעותי אצלה התבטא, דווקא בדרך שבה אכלה באירועים בעבודה. במקום לאכול בצורה אוטומטית או להילחם בעצמה, היא התחילה לשאול אם בכלל "שווה" לה לאכול. אם החליטה שכן, לקחה כמות קטנה, אכלה לאט, נהנתה מכל ביס, ואחר כך לא נשארה עם תחושת אשמה.
אירוע בעבודה הוא מבחן מצוין להרגל שהשתרש, כי שם רואים אם נבנתה יכולת של ויסות אכילה קשובה. כשהבחירה נעשית מתוך תשומת לב, יש סיכוי טוב שהשינוי מתחיל להיות יציב.
לאורך השנים ליוויתי מאות מטופלים, ילדים, בני נוער ומבוגרים, ואני רואה עד כמה הרגעים הקטנים האלה חשובים יותר מהירידה עצמה במשקל והם אלו המעידים על הצלחה.
לא כל הרגל נטמע בקצב דומה. כשמטופל או מטופלת לא מצליחים לשנות את ההרגל שבחרנו לעבוד עליו, אני בודקת מה הם הגורמים שמעכבים את היישום. ביחד אנחנו מחפשים דרך אחרת או שינוי אחר שקל יותר לבצע, כדי לייצר תחושת הצלחה ומסוגלות.
ככה מזהים תהליך נכון. לא לפי שלמות, אלא לפי היכולת להתאים את הדרך למציאות החיים שלכם ולהמשיך קדימה בלי לזרוק הכל בגלל קושי אחד.
ב-14 הימים הקרובים נסו למדוד רק שלושה דברים: כמה פעמים לפני שאכלתם עצרתם לבדוק אם אתם באמת רעבים, וכמה פעמים אכלתם בלי תחושת אשמה אחר כך. הדבר השלישי הוא כמה פעמים חזרתם להרגל החדש שאתם מנסים להטמיע בחייכם גם אחרי חריגה.
אם אתם מרגישים שאתם צריכים עין מקצועית שתעזור לכם לזהות את ההתקדמות הזו, ללוות ולתמוך בכם בתהליך מעבר למספר על המשקל, אפשר לעשות את הצעד הבא יחד.
המעבר למפגשים בתדירות נמוכה יותר מומלץ אחרי שלושת החודשים הראשונים של התוכנית הבסיסית, שמתקיימת בתדירות של מפגשים שבועיים. מהשלב הזה ואילך, המפגשים עוברים לתדירות של אחת לשבועיים, או משתנים בהתאם לצורך האישי של כל מטופל. ההמלצה שלי היא להמשיך במפגשים קבועים כדי להצליח להטמיע את השינויים שהושגו כך שיהפכו לדרך חיים.
שהמטופל לא מצליח לשנות את ההרגל שבחר לעבוד עליו, אני בודקת מה הם הגורמים שמעכבים את היישום בפועל.
ביחד אנחנו מחפשים הרגל אחר שיהיה לו קל יותר לשנות, כדי לייצר אצלו תחושת הצלחה ומסוגלות ובהמשך ניתן לחזור ולנסות לשנות את ההרגל הקודם.
שאלו את עצמכם לפני האכילה האם באמת אתם רוצים לאכול את מה שמונח על השולחן? אם התשובה היא כן, קחו כמות קטנה, אכלו לאט ותנו לעצמכם ליהנות מכל ביס. כשאתם מרגישים שלמים עם ההחלטה לא נשארת תחושת אשמה.
בקשה לתפריט מסודר, נובעת הרבה פעמים מחרדה ומהצורך בוודאות. שההחלטות נשענות רק על הוראות מבחוץ, קשה יותר להקשיב לאותות פנימיים, ללמוד לזהות רעב ושובע ולבחור בגמישות בכל ארוחה. בנוסף, לרוב האנשים קשה מאוד להתמיד ולאכול לפי תפריט קבוע לאורך זמן, ובדרך זו גם לא נוצר שינוי אמיתי המבוסס על שינוי הרגלים.
הגישה הזאת לא מוגבלת לגיל מסוים. והיא אף הגישה המומלצת לטיפול בילדים ובני נוער להשגת תוצאות לטווח ארוך. עד היום טיפלתי במאות מטופלים, בהם ילדים, בני נוער ומבוגרים. זאת מתוך ניסיון של 23 שנה בתחום ועבודה בגישה הזאת מאז 2003. העבודה עם ילדים היא למעשה דרך הדרכת הורים ואינה מצריכה מעורבות של הילד עצמו.
אם נהנתם מהמאמר הזה, ישנם מאמרים נוספים בנושאים דומים שיכולים לעניין אתכם
בעידן שבו יותר ויותר אנשים מחפשים חלופות טבעיות לסוכר, שלושת הממתיקים המובילים: דבש, סילאן ומייפל – הפכו לכוכבים במטבח הבריא. כל הממתיקים הם אמנם טבעיים אך הם למעשה סוכר לכל דבר ובעלי ערך קלורי זהה.
אבל האם הם זהים? ממש לא.
אם הגעתם לכאן, אתם כנראה מכירים היטב את התסריט הכואב: התקופה המרגשת של הדיאטה החדשה, ההתלהבות הראשונית, הירידה המהירה והמזויפת, ואז – הקיפאון. או גרוע מכך, ההתנפלות המחודשת על האוכל והעלייה חזרה, שלעיתים מגיעה עם "ריבית" קטנה. אתם מרגישים תסכול, אשמה, ואתם בטוחים שהבעיה היא בכם.